אנתרופולוגיה יוצאת מהנחה שכדי להתקיים בעולם, האדם חייב לתת לדברים משמעות. היא חוקרת כיצד המשמעות נוצרת ומשתנה דרך התבוננות בקשת רחבה מאוד של תופעות: אוכל, מיניות, פוליטיקה, דת, רפואה, אמנות, תפיסות של עצמי, רגשות, כלכלה, זהויות, בתים, צריכה, אלימות ועוד.
שיטת המחקר האנתרופולוגית, התצפית המשתתפת, היא ייחודית משום שהיא מאפשרת להקיף רמות שונות של ידע במחקר יחיד: הידע הגלוי, הרשמי, המנוסח במלים; הידע הסמיוטי החומק ממלים ומתקיים בגוף, במבט, במגע; הידע הפרקטי המגולם בהתנהגות שלא תמיד תואמת את מה שאנשים אומרים או חושבים שהם עושים; והידע ההיסטורי העמוק המגולם בסמלים, בטקסטים הקדושים, או בפריטים החומריים של התרבות.